בית המשפט העליון הכריע: הפעוטה סופיה תישאר אצל האם שילדה אותה ובן זוגה ולא תעבור להוריה הגנטיים. לדעת ביהמ"ש, הורות אינה מתגבשת רק על פי גנטיקה ולכן טובת הילדה, גם לאור מצבה הבריאותי המורכב, היא להשאירה אצל ההורים המגדלים אותה, אותם היא מכירה מיום שנולדה ואשר עבורה הם הוריה.  

איך הכל התחיל?

לפני מספר שנים, בעקבות בדיקות שעברה האם היולדת התברר שאין קשר גנטי בינה לבין סופיה, הפעוטה שהיא ילדה ומגדלת יחד עם בן זוגה. בני הזוג עברו טיפולי פוריות בבית החולים אסותא בראשון לציון והתברר כי במחדל חמור וטרגי הוחזר לרחמה של האם היולדת עובר שאינו שלה. כעבור שנה וחצי אותרו ההורים הגנטיים והם דרשו לקבל את סופיה לחזקתם. מכאן החל הליך משפטי ארוך ומטלטל, מלא תהפוכות והוא הסתיים לאחרונה בפסיקתו של בית המשפט העליון אשר הכריע כי הפעוטה סופיה, בת השנתיים, תישאר אצל ההורים המגדלים.

בית המשפט לענייני משפחה: סופיה תעבור להורים הגנטיים

מאבקם של ההורים הגנטיים החל בבית המשפט לענייני משפחה אשר פסק לטובתם וקבע כי סופיה תעבור לחזקתם. בין נימוקיו היו כי עליה לגדול במשפחה הגנטית שלה, עמה היא חולקת דמיון פיזיולוגי, מורשת וסיפור חיים. ביהמ"ש הכיר בכך כי ייגרם לילדה נזק כתוצאה מהפרדתה מההורים המגדלים, אך סבר כי התועלת בהעברתה להורים הביולוגיים שלה תהיה גדולה יותר. בפרט לאור העובדה כי ניתוק הדרגתי ומפוקח בין סופיה להורים המגדלים ימזער את הנזק. נציין כי זו הפעם הראשונה שבית משפט בישראל נדרש לדון בסוגיה זו ולצד הקושי המוסרי שבקבלת הכרעה בעניין זה, ישנו גם קושי משפטי. הסיבה לכך היא כי אין חוק ספציפי הנותן מענה למצב של החלפת עוברים. אולם כפי שנראה, ביהמ"ש העליון מצא מקור חוקי לביסוס החלטתו.

בית המשפט המחוזי: הפך את ההחלטה

ההורים המגדלים הגישו ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה אל בית המשפט המחוזי.
זה הפך את ההחלטה והורה כי הילדה תישאר בחזקתם. ראשית נקבע כי בשל האפשרות לטעויות נוספות כאלו במקרים של הפריה מלאכותית, יש להעדיף את "עיקרון הוודאות" שלפיו האם היולדת היא אימו של הילד. מבחינת בית המשפט הייתה גם משמעות גדולה לכך כי האם היולדת נשאה את סופיה ברחמה מבלי שהיא יודעת כי זו אינה בתה הגנטית. כמו כן, היא סיכנה את חייה להביאה לעולם לאחר שהומלץ לה לסיים את ההיריון בשל מומים שהתגלו אצל סופיה כעוברית. בנוסף, לאור המצב הרפואי הקשה של הפעוטה טובתה דורשת כי תישאר עם ההורים אליהם היא קשורה, המטפלים בה במסירות והפרדתה מהם, תגרום לה לנזק בלתי הפיך. יחד עם זאת, ביהמ"ש הדגיש כי יש חשיבות גדולה מאוד לרווחתה של סופיה כי היא תכיר את סיפור החיים שלה ושיתקיים קשר בינה לבין ההורים הגנטיים שלה.

מה קבע ביהמ"ש העליון?

ההורים הגנטיים ערערו על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי לביהמ"ש העליון אך הוא דחה את ערעורם וקבע כי נכון יהיה להשאיר את סופיה אצל ההורים המגדלים. הזכרנו כי אין בישראל חוק הנותן מענה ישיר לשאלה מיהם ההורים בסיטואציה שכזו. אולם ביהמ"ש העליון מצא את הפתרון המשפטי בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996 המוכר בשם חוק הפונדקאות. זה קובע כי היה והאם היולדת פנתה לבית משפט בבקשה לסגת מההסכם וזה אישר את בקשתה, היא האם של הילד ולא ההורה הגנטיים. ביהמ"ש העליון קבע כי כלל זה מכריע את הדיון בין הורה מגדל להורה ביולוגי היכן שאין הסכמה בין הצדדים ולכן הוא רלוונטי גם במקרה זה. מעבר לכך, הסכים עם ביהמ"ש המחוזי כי לאור מצבה הבריאותי והעובדה כי ההורים המגדלים הם ההורים שהיא מכירה, הרי שטובתה של סופיה היא להישאר עם ההורים המגדלים. נציין כי ביהמ"ש העליון ניסה להביא את הצדדים לכדי פשרה אך ניסיון זה לא צלח ועם הכרעתו, הדגיש את החשיבות של קיום קשר בין סופיה להוריה הביולוגיים.

בית המשפט העליון הכריע: הפעוטה סופיה תישאר אצל האם שילדה אותה ובן זוגה ולא תעבור להוריה הגנטיים. לדעת ביהמ"ש, הורות אינה מתגבשת רק על פי גנטיקה ולכן טובת הילדה, גם לאור מצבה הבריאותי המורכב, היא להשאירה אצל ההורים המגדלים אותה, אותם היא מכירה מיום שנולדה ואשר עבורה הם הוריה.  

איך הכל התחיל?

לפני מספר שנים, בעקבות בדיקות שעברה האם היולדת התברר שאין קשר גנטי בינה לבין סופיה, הפעוטה שהיא ילדה ומגדלת יחד עם בן זוגה. בני הזוג עברו טיפולי פוריות בבית החולים אסותא בראשון לציון והתברר כי במחדל חמור וטרגי הוחזר לרחמה של האם היולדת עובר שאינו שלה. כעבור שנה וחצי אותרו ההורים הגנטיים והם דרשו לקבל את סופיה לחזקתם. מכאן החל הליך משפטי ארוך ומטלטל, מלא תהפוכות והוא הסתיים לאחרונה בפסיקתו של בית המשפט העליון אשר הכריע כי הפעוטה סופיה, בת השנתיים, תישאר אצל ההורים המגדלים.

בית המשפט לענייני משפחה: סופיה תעבור להורים הגנטיים

מאבקם של ההורים הגנטיים החל בבית המשפט לענייני משפחה אשר פסק לטובתם וקבע כי סופיה תעבור לחזקתם. בין נימוקיו היו כי עליה לגדול במשפחה הגנטית שלה, עמה היא חולקת דמיון פיזיולוגי, מורשת וסיפור חיים. ביהמ"ש הכיר בכך כי ייגרם לילדה נזק כתוצאה מהפרדתה מההורים המגדלים, אך סבר כי התועלת בהעברתה להורים הביולוגיים שלה תהיה גדולה יותר. בפרט לאור העובדה כי ניתוק הדרגתי ומפוקח בין סופיה להורים המגדלים ימזער את הנזק. נציין כי זו הפעם הראשונה שבית משפט בישראל נדרש לדון בסוגיה זו ולצד הקושי המוסרי שבקבלת הכרעה בעניין זה, ישנו גם קושי משפטי. הסיבה לכך היא כי אין חוק ספציפי הנותן מענה למצב של החלפת עוברים. אולם כפי שנראה, ביהמ"ש העליון מצא מקור חוקי לביסוס החלטתו.

בית המשפט המחוזי: הפך את ההחלטה

ההורים המגדלים הגישו ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה אל בית המשפט המחוזי.
זה הפך את ההחלטה והורה כי הילדה תישאר בחזקתם. ראשית נקבע כי בשל האפשרות לטעויות נוספות כאלו במקרים של הפריה מלאכותית, יש להעדיף את "עיקרון הוודאות" שלפיו האם היולדת היא אימו של הילד. מבחינת בית המשפט הייתה גם משמעות גדולה לכך כי האם היולדת נשאה את סופיה ברחמה מבלי שהיא יודעת כי זו אינה בתה הגנטית. כמו כן, היא סיכנה את חייה להביאה לעולם לאחר שהומלץ לה לסיים את ההיריון בשל מומים שהתגלו אצל סופיה כעוברית. בנוסף, לאור המצב הרפואי הקשה של הפעוטה טובתה דורשת כי תישאר עם ההורים אליהם היא קשורה, המטפלים בה במסירות והפרדתה מהם, תגרום לה לנזק בלתי הפיך. יחד עם זאת, ביהמ"ש הדגיש כי יש חשיבות גדולה מאוד לרווחתה של סופיה כי היא תכיר את סיפור החיים שלה ושיתקיים קשר בינה לבין ההורים הגנטיים שלה.

מה קבע ביהמ"ש העליון?

ההורים הגנטיים ערערו על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי לביהמ"ש העליון אך הוא דחה את ערעורם וקבע כי נכון יהיה להשאיר את סופיה אצל ההורים המגדלים. הזכרנו כי אין בישראל חוק הנותן מענה ישיר לשאלה מיהם ההורים בסיטואציה שכזו. אולם ביהמ"ש העליון מצא את הפתרון המשפטי בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996 המוכר בשם חוק הפונדקאות. זה קובע כי היה והאם היולדת פנתה לבית משפט בבקשה לסגת מההסכם וזה אישר את בקשתה, היא האם של הילד ולא ההורה הגנטיים. ביהמ"ש העליון קבע כי כלל זה מכריע את הדיון בין הורה מגדל להורה ביולוגי היכן שאין הסכמה בין הצדדים ולכן הוא רלוונטי גם במקרה זה. מעבר לכך, הסכים עם ביהמ"ש המחוזי כי לאור מצבה הבריאותי והעובדה כי ההורים המגדלים הם ההורים שהיא מכירה, הרי שטובתה של סופיה היא להישאר עם ההורים המגדלים. נציין כי ביהמ"ש העליון ניסה להביא את הצדדים לכדי פשרה אך ניסיון זה לא צלח ועם הכרעתו, הדגיש את החשיבות של קיום קשר בין סופיה להוריה הביולוגיים.

Наш адрес: Хайфа, Дерех Аленби 9, тел.: 04-8671121
Возникли вопросы? Обратитесь в наш офис напрямую. Мы свяжемся с вами в ближайшее время. Или звоните в рабочие часы: 052-2976393